בדף זה אנו מציגים מונחים חשובים מתחום הטיפוס שעשויים לעזור להבין את שמוצת הפעילויות באתר וכן מידע רלוונטי למטפסים בכל הרמות בנוגע לציוד, אתרי טיפוס, סגנונות טיפוס ומאמרים קצרים בנושאים חשובים למקצועיות המטפס:
לרשימת הציוד וחנויות שניתן להשיג ציוד זה למסיימי קורס טיפוס וגלישה בסיסי וקורס הובלה ספורטיבי עיינו כאן 
 לרשימת אתרי הטיפוס בישראל ומאפייניהם עיינו כאן

 

מדריך טיפוס מוסמך:

מדריך אשר עבר את תהליך ההסמכה המלא בביה”ס למאמנים  ב”וינגייט”  או בבית הספר של “המועדון האלפיני הישראלי”.  בנוסף לכך, המדריך עבר את הבחינות שנערכו במהלך הקורס ובסופו. על המדריך לעבור בחינות תקופתיות וסמינרים דו שנתיים על מנת להחזיק בתעודה זו, כדי לגשת לבחינות הקבלה לקורס מדריכי טיפוס יש צורך בניסיון טיפוס של מספר שנים, תהליך ההסמכה נמשך כ-שנה וחצי.

מדריך גלישה דריך גלישה:

מי שעבר בהצלחה קורס באחד מבתי הספר אשר מאושרים ע”י משרד הספורט. ההכשרה מוגדרת ע”פ חוק הספורט משך הקורס 176 שעות וישנו סילבוס שהוכתב ע”פ משרד הספורט ומחייב את בתי הספר שהוסמכו להעביר את הקורסים..

מדריך גלישה בכיר:

אדם אש קיבל אישור ממשרד הספורט להדריך קורסי מדריכי גלישה

טיפוס “טופ רופ”:

סגנון טיפוס פופלארי לאימון ולמתחילים בו המטפס מאובטח מלמעלה – החבל מחובר לתחנה הקבועה בראש המצוק ויורד מטה חזרה אל מאבטח. בשיטה זו, באם המטפס נופל הוא חווה עומסים נמוכים ונפילות קצרות ומבוקרות. לעיתים סגנון זה לא מתאפשר באתרים בארץ עקב חוסר הנגישות לתחנות בראש המצוק.

טיפוס הובלה:

טיפוס בו המטפס מאבטח את עצמו תו”כ טיפוס ע”י העברת החבל שלו בעגינות. 2 שיטות עיקריות מקובלות בעולם – שימוש בעגינות קבועות וקדוחות במצוק (“בולטים”) ושימוש בעגינות טבעיות אותן מניח המטפס בדרכו למעלה

טיפוס ספורטיבי:

סגנון טיפוס בו המוביל מאבטח עצמו לעגינות מלאכותיות שנקדחו מראש במצוק , בדרך כלל תוך כדי גלישה. סגנון טיפווס זה נחשב לבטוח יחסית ושם דגש על קושי – מאחר והעגינות נתפסות כחזקות וקרובות יחסית ההגנה על חיי המטפס נחשבת טריוויאלית. יש להדגיש עם זאת, שלא תמיד כך הדבר וגם סגנון זה טומן בחובו סכנות.

טיפוס טבעי / הובלה טבעית:

טיפוס בו משתמשים המטפסים באביזרי עגינה הניתנים להוצאה או לשליפה. בסגנון טיפוס זה נעזרים לעיתים בעוגנים הקבועים במצוק, אך מקובל שהגנת המוביל נעשית תו”כ שימוש באמצעים אותם יכול המטפס השני להוציא – אמצעים אלו מנצלים נק’ חולשה במצוק (בעיקר קווי סידוק). אחת השאיפות העיקריות הנוגעות לעניין היא להשאיר את המצוק “נקי” לאחר הביקור בו. סגנון זה מסובך יחסית ללימוד ודורש יכולת טכנית ומנטלית גבוהה וטמן בחובו סיכונים רבים יותר מטיפוס ספורטיבי (כהכללה).